אחת השאלות שעולות אצל כמעט כל טירון בשבוע הראשון היא: "למה זה טוב?". למה צריך לצעוק "הקשב", למה לעמוד ב-ח' שעות בשמש ולמה המפקד, שבקושי מבוגר ממני בשנה, שומר על פנים חתומות ולא מוכן לצחוק איתי? התשובה נעוצה במושגים שהם עמודי התווך של ההכשרה הצבאית: משמעת, דיסטנס ודירוג הרובאי.

הדיסטנס: ריחוק שבונה סמכות ה"דיסטנס" (מרחק פיקודי) הוא כלי פדגוגי. המטרה שלו היא לא להקטין אתכם, אלא לייצר הפרדה ברורה בין חבר למפקד. בחיים האזרחיים אנחנו רגילים לנהל משא ומתן, אבל במצבי חירום צבאיים – פקודה צריכה להתבצע באופן מיידי. הדיסטנס עוזר לכם להתרגל למלא הוראות בלי היסוס, מתוך הבנה שיש מישהו שאחראי על התמונה הגדולה. בשבוע הראשון זה נראה קשוח, אבל בסוף הטירונות, כשיוסר הדיסטנס, תגלו שהמפקדים הם האנשים שהכי דאגו לכם בעולם.

משמעת ודקדקנות הצבא מקפיד על "דיגום" (הופעה מסודרת), עמידה בזמנים וניקיון. למה זה חשוב? כי משמעת בדברים הקטנים – כמו לצחצח נעליים או לסדר את המיטה בבוקר – בונה משמעת בדברים הגדולים. חייל שמקפיד על החולצה בתוך המכנסיים הוא חייל שיקפיד גם על הוראות בטיחות בנשק או על ביצוע מדויק של משימה מבצעית. השבוע הראשון הוא הזמן שבו אתם בונים את "שריר המשמעת" שלכם.

דירוג הרובאי: מה אתם הופכים להיות? במהלך השבוע הראשון תתחילו לשמוע את המושג "רובאי". זהו הדירוג המקצועי שלכם. טירונות 02 (עורפית) מכשירה אתכם לרמת משמעת בסיסית, ירי בסיסי ועזרה ראשונה. טירונות 03, 05 או 07 (קרבית) הן אינטנסיביות הרבה יותר ומכשירות אתכם ללחימה. בשבוע הראשון כולם עוברים תהליך דומה של "חיול" והסתגלות, אבל התכנים שתלמדו יכריעו איזה סוג של חיילים תהיו בסוף הדרך. הבינו שכל צעקה של מפקד וכל ריצה לזמנים הם חלק מתוכנית גדולה שנועדה להפוך אתכם לאזרחים בוגרים, אחראים ומיומנים יותר.