רגע הפרידה בלשכת הגיוס הוא אחד הרגעים המכוננים עבור הורה בישראל. האוטובוס שמתרחק עם הילד או הילדה משאיר אחריו שקט מוזר בבית והרבה מאוד שאלות באוויר. בעוד שהחיילים החדשים נכנסים למערבולת של עשייה בבקו"ם, אתם ההורים נשארים עם חוסר הוודאות. המדריך הזה נועד לעזור לכם לצלוח את היום הראשון ולהבין מה עובר על הצד השני.

השעות הראשונות: שקט מהחזית חשוב להבין שמרגע הכניסה לשרשרת החיול, הילדים שלכם עסוקים מאוד. הם עוברים בין תחנות, מודדים מדים, מקבלים חיסונים ומקשיבים להסברים. אל תיבהלו אם הם לא עונים להודעות וואטסאפ או אם הטלפון שלהם כבוי. ברוב המקרים, פשוט אין להם רגע פנאי או מקום להטעין את המכשיר. זה הזמן שלכם לנשום עמוק ולדעת שהם בידיים של מערכת שקלטה כבר מיליוני חיילים לפני חצי שעה.

שיחת הטלפון הראשונה השיחה המיוחלת מגיעה לרוב רק בשעות הערב המאוחרות, בזמן "שעת הטרום" (שעת הטלפון). אל תופתעו אם השיחה תהיה קצרה, או אם הילד יישמע עייף, מוצף ואולי אפילו מעט מדוכדך. זהו "הלם בקו"ם" קלאסי. התפקיד שלכם בשיחה הזו הוא להיות העוגן: להקשיב, לעודד, להזכיר להם שזה רק שלב המעבר ושכולם מרגישים ככה ביום הראשון. הימנעו מלחקור בפרטים לוגיסטיים מעיקים – פשוט תנו להם להרגיש את הבית דרך הקול שלכם.

איך תומכים מרחוק? בימים הראשונים, התמיכה הטובה ביותר היא פשוט להיות זמינים. ודאו שהטלפון שלכם לידכם, שלחו הודעות מחזקות (גם אם הן לא נענות מיד) והכינו את עצמכם לביקור הראשון או לשבת הראשונה שהם יחזרו. אם עולה חשש אמיתי למצב רפואי או נפשי חריג, דעו שיש לכם כתובת: מוקד פניות הציבור של צה"ל או קצין העיר זמינים לתת מענה להורים מודאגים. זכרו, הגיוס הוא תהליך התבגרות לא רק עבורם, אלא גם עבורכם.